ניבין אליאס نيڤين مخول الياس

ניבין אליאס نيڤين مخول الياس מצאצאי בירעם נולדה בג'יש الجش. נשואה לנסין, בן הכפר ואם לשלושה. סמנכ"לית העמותה הארמית העוסקת בהחייאת השפה הארמית ושילוב בקהילה בארץ. מארחת קבוצות ומגישה אוכל ארמי אותנטי ומסבירה על ארמים והמרונים.

האני נסור هاني نصور

יליד ראמה, נשוי לנאדרה ואב לבן. כיום מתגורר בשפרעם עם משפחתו. האני הוא מדריך תיירים מוסמך ואיש מכירות בתחום היהלומים ב- CAPRICE, מרכז יהלומים בינלאומי. בעברו היה שותף להקמת מלון Marriott Hotel בנצרת. קודם לכן התגורר בארה"ב, והיה מנהל תפעול, מכירות, ושירות במסעדת Corrado NYC, ניו יורק. עבר קורסים רבים בתחומי התיירות, נסיעות ותעופה. בוגר סדנת ניהול ומנהיגות, בניו יורק, ארה"ב, לצד סדנאות שיווק, מכירה ושירות לקוחות, מטעם CAPRICE. האני נהנה לשלב בין העולמות – העסקי והחברתי, ולקדם חברה משותפת דרך תיירות חברתית

נאדירה ח'וריה נסור نادرة خورية نصور

ילידת שפרעם, נשואה להאני ואמא לבן. נאדרה היא רכזת אזור שפרעם מטעם עמותת דרכים שלובות, העוסקת בתיירות חברתית ביישובים ערביים, להכרת החברה הערבית. בשאר הזמן היא רוקחת בקופ"ח מכבי, מלוות קבוצות תיירים מוסמכת, ובעלת בית הארחה. בוגרת לימודי תואר ראשון ברוקחות באונ' העברית, ולימודי תעודה בעיתונאות ויחסי ציבור מאוניברסטית חיפה, במקביל ללימודי תיירות וקוצ'ינג ניהולי ארגוני. בין היתר, חברה בהנהלת עמותת הגליל לחקר החברה הערבית, בתחום הבריאות, הכלכלה, והסביבה, לצד פעילות חברתית נוספת. נאדרה מביאה לכל מפגש עמה רוח חיובית ואופטימית, שמחת חיים, סקרנות ואהבת אדם באשר הוא. היא חיה ונושמת את שפרעם מאז ומתמיד ותשמח לפתוח לכם דלת אל הקסם של שפרעם.

נאדרה מספרת על חברה משותפת: "אני אוהבת לארגן סיורים למסע משותף בין 2 העמים, לחקור וללמוד על התרבויות השונות, ולמנף חיים משותפים בין כולם, ואני אוהבת תקשורת על כל סוגיה."

אמין אבו ריא أمين أبو ريا

יליד סח'נין, נשוי ואב לשלוש בנות, בוגר אוניברסיטת חיפה בסוציולוגיה ושפה וספרות ערבית. אמין הקים את מרכז המורשת הערבית בסח'נין לפני 30 שנה ומאז מפעיל את המוזיאון, עושה מחקרים בתחומי תרבות ומורשת, מפעיל סיורים רבים. המוזיאון העירוני כולל בתוכו 2,500 פריטים שמציגים את המורשת הערבית-פלסטינית והתרבות החומרית של החברה הערבית. המוזיאון נוסד בשנת 1990 בבית אותנטי בעל היסטוריה מיוחדת בגרעין הכפר סח'נין (בעיר סח'נין היום). המוזיאון מציג כלי עבודה ששימשו את החברה הערבית, חדר משפחה, כלי בית, מלאכות יד ערביות, רקמה, ובאגף נפרד את הלבוש המסורתי. לדברי אמין ""כל עם שמכבד את עצמו צריך לתעד את תרבותו. המוזיאון הזה מאפשר למבקרים להבין את הייחוד של העם הפלסטיני כחלק מהתרבות הערבית הכוללת.. אין סתירה בין הזיכרון ההיסטורי המדמם הזה לבין פיתוח תיירות".

אמין מספר על חברה משותפת: "תושבי סכנין רוצים שיבואו לבקר כאן. אנחנו מנסים בכנות לקדם יחסים טובים יותר בין יהודים לערבים. אין לנו כוונה לשכוח או להסתיר את האירועים ההיסטוריים, אלא להתקדם ליחסים חדשים וטובים יותר. התיירות היא מקדמת קשרים חברתיים ועוזרת בהכרת האחר, והיא כמובן מנוף כלכלי גדול שאנחנו זקוקים לו."

האלה עמורי هالة عموري

ילידת שפרעם, נשואה ללביב – מנהל ביה"ס פנסיונר, אם לחמישה ילדים ועשרה נכדים. אשת חינוך בעברה. כיום, פעילה פוליטית וחברתית, בעיקר בתחום של שיפור וקידום תחום התיירות בשפרעם. האלה הקימה שני בתים מארחים בשפרעם – האחד בדהר אלאניס והשני – הוא בית ילדותה בעיר העתיקה. יחד עם בתה, הן שיפצו והיו הראשונות להתחיל בהחייאת האזור העתיק והפיכתו ללב תרבותי והיסטורי של העיר.

ראיד אבו ריא رائد أبو ريا

יליד ג'לג'וליה, בן 57, נשוי ואב לשלושה. בעל תואר שני במנהל עסקים התמחות משאבי אינוש ותואר ראשון בכלכלה ולימודי עבודה . ראיד עובד בכיר באחד הבנקים הגדולים בארץ. לצד עבודתו בבנק תחביביו כוללים צלילה וחקלאות לגידול עצמי. הוא למד הדרכת טיולים לקבוצות בחו"ל ובזמנו הפנוי ראיד מדריך סיורים חברתיים של דרכים שלובות להכרת החברה הערבית באזור המשולש הדרומי.

ראיד מספר על חברה משותפת: "הגעתי להדריך בדרכים שלובות מתוך אמונה בטוב ובאפשרות לחיבור אמיתי ויצירת חברה משותפת בין יהודים לערבים בישראל, כי אין דרך אחרת. אני רואה את ההשפעה החיובית והעוצמתית של היכרות אישית ומקומית בין אנשים וקהילות שכנות. אני אופטימיסט מושבע שלא מוכן להיכנע לייאוש ופסימיות."

לוריס אבו סאלח لوريس أبو صالح

ילידת סח'נין, נשואה ואם לארבעה. בוגרת קורס הכשרה ויזמות עסקית, לצד קורסי קונדיטוריה בבתי ספר מובילים בישראל (בישולים, אסטלה, מכללת השף) ולצד השתלמויות רבות בבישול בריא. החל משנת 2015 מארחת בביתה קבוצות לארוחות. במקביל, מעבירה סדנאות וקורסים לבישול וקונדיטוריה, גם דרך משרד העבודה. לוריס מספרת כי הייעוד שבחרה נותן לה סיפוק והשראה – לארח, לבשל ובעיקר להיפגש פנים אל פנים.

לוריס מספרת על חברה משותפת: "בגיל 10 גרתי בקריית שמונה למשך 3 שנים, כיוון שאבי עבד שם. היינו מבקרים את היהודים והם אותנו. מאז הבנתי שאנחנו יכולים לחיות יחד, יהודים וערבים. לכן הבן שלי למד בבית הספר הדו לשוני. גם היום בסח'נין אני מרגישה ככה, ופוגשת הרבה יהודים שגרים בסביבה ובאים לבקר בסח'נין. מכל החוויות האלו הבנתי שאנחנו יכולים לעבוד, לגור, לבקר, ולאכול יחד. והכי חשוב – בני אדם שאוכלים יחד לא יהיו אויבים."

נחמה מארי (חאג' יחיא)